מה פירוש המילים?
תגובה אחרונה 26 אוג 2012 11:13 ע"י . 3 תגובות.
מחבר הודעות
אדולף גומן

--
19 אוג 2012 19:16
מה פירוש של צמד המילים "דם יונה" בשיר "הבכי" (בית 6)מתןך הספר "שמחת עניים"? "וחושך בבכיך ודם יונה"
יוסי גלובינסקי

--
19 אוג 2012 22:32
בהנחה ש"שמחת עניים" נשבעה ל"עני כמת" או למישהו אחר לקיים משהו ולא קיימה, ועכשיו היא מתחרטת בבכי - נוסף על זה גם דם יונה שהוא דם קרבן שמובא על ידי אדם עני שנשבע להרע לעצמו (למשל לצום) או להיטיב לאחרים. הנה המקור:

ספר ויקרא פרק ה
(ד) אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב לְכֹל אֲשֶׁר יְבַטֵּא הָאָדָם בִּשְׁבֻעָה וְנֶעְלַם מִמֶּנּוּ וְהוּא יָדַע וְאָשֵׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה:
(ה) וְהָיָה כִי יֶאְשַׁם לְאַחַת מֵאֵלֶּה וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ:
(ו) וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַידֹוָד עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא נְקֵבָה מִן הַצֹּאן כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירַת עִזִּים לְחַטָּאת וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ:
(ז) וְאִם לֹא תַגִּיעַ יָדוֹ דֵּי שֶׂה וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ אֲשֶׁר חָטָא שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה לַידֹוָד אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה:
(ח) וְהֵבִיא אֹתָם אֶל הַכֹּהֵן וְהִקְרִיב אֶת אֲשֶׁר לַחַטָּאת רִאשׁוֹנָה וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ מִמּוּל עָרְפּוֹ וְלֹא יַבְדִּיל:
(ט) וְהִזָּה מִדַּם הַחַטָּאת עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ וְהַנִּשְׁאָר בַּדָּם יִמָּצֵה אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ חַטָּאת הוּא:
(י) וְאֶת הַשֵּׁנִי יַעֲשֶׂה עֹלָה כַּמִּשְׁפָּט וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ:
אדולף גומן

--
20 אוג 2012 09:54
תודה! אולי כאן הפירוש הוא - רמז לעוני של האישה
זיוה שמיר

--
26 אוג 2012 11:13
בנוסף לדברים הנכוחים שכבר נכתבו כאן, ברצוני להוסיף כי בשירו של אלתרמן "הבכי" מתוארת אהבה שמעבר לחיים - מעבר למחיצה הבלתי עבירה, החוצצת בין שני העולמות. האוהב הוא רוח רפאים המגיעה אל האהובה מארץ המתים. ציפורניו הן ציפורניו הגדולות של המת, או ציפורניו של העיט. האישה מכסה את פניה ("ואת פנים כיסית") ככלה המכסה את פניה בהינומה לבנה, או ככלת דומה המכוסה בתכרכיה הלבנים, מצפה להתאחד עם אהובה במחוזות שמעבר לחיים. היונה והעיט הופכים למהות אוקסימורונית אחת. בבכיה של האהובה יש "דם יונה", אך בכיה גם עולה "כמו דורס" (כמו עיט, כמו עוף דורס). "דם יונה" עבור אלתרמן כמוהו כ"דמעת החפים מחטא" (ב"שירי מכות מצרים"). זהו דמו של הקרבן, הצחור כיונה, המשלם בחייו על לא עוול בכפו.


---
Active Forums 4.1