אם אתה מתעקש על אלתרמן, חפש בטור השביעי.
מבחינת הליריקה של אלתרמן זאת התקופה של כתיבת "חגיגת קיץ".
פעולות תגמול אין שם בכלל, אבל הגיגים על מדינת ישראל יש ויש. הרבה התיחסות לפריפריה ולעלייה מצפון אפריקה, אך גם שפע של הגיגים היסטוריוסופיים עמוקים
ממליץ מאד על השיר "שוק הפירות", והנה, מתוכו, בית המדגים את הרהורי אלתרמן על התקופה המיוחדת הזאת:
".. ארץ זו שעלתה שמימה
וטאטאה קהל אלים ואלות
ושרפה ושילחה המימה
בחמת תוכחות ואלות,
חזרה אל מלאכת יום ואל שנת לילה
אחרי הנאדרה בעלילות.."
ובהמשך (הנבואי כמעט):
"... קשה יהיה במחיצתה
לחיות על ספקנות פיקחת
בעוד חמת מליצתה
פתאום את השיחה פולחת
לעולם אין לדעת מה עוד
היא זוממת. אינך בטוח
אם לא סם אמונה וקנאות
מוסכת היא בלחם, בתפוח."
היא = המדינה, כמובן. |