מראה מכושף, יהלום-שני, אך מזוויע; צימאון עד סחרחורת, ללא תוחלת: כזאת היא מכת הדם בראשון משירי מכות מצרים עצמם. והמשמעות: גמול על שפיכות דמים ועל שתיקה כנגדה; דמים סומים המנהגים את האדם בשיגעון. כזה, ומלוטש עד אימה, מתהדהד במבוך כפילויות, הוא השיר 'דם'.  מדי יום, במסגרת 'כפית אלתרמן ביום' ברשתות, קראתי חצי שורה, שורה או שורותיים, ועיינתי בקטע זה מילה-מילה ואות-אות, במקורותיו ובהדהודיו במשמעותו ובצליליו וביחסים ביניהם. לפניכם רצף ערוך של כפיות העיון הללו על כל השיר, בלוויית מבחר תגובות פרשניות של המשתתפים.