מכת החושך מסמלת, על פי 'שירי מכות מצרים', את גמר חורבנה של ממלכה. את הורדת המסך. אך כשמגיע השיר, כדרך שאר שירי המכות, אל השיחה בין האב לבנו, מתגלה החושך גם כהכנה למכת בכורות, כיסוד העלול להפריד את האדם מהסובבים אותו – ובמפתיע, כיסוד האי-רציונלי המחבר אבות ובנים בקשר בלתי-נראה החזק גם מן המוות. בעיוננו בשיר, במסגרת 'כפית אלתרמן ביום', זיהינו בו שורה אחר שורה את כלי המלאכה המשוכללים שבהם הטעין אלתרמן את החושך מטען סמוי ולא תמיד אמור במפורש. לפניכם רצף ערוך של כפיות העיון הללו על כל השיר, בלוויית מבחר תגובות פרשניות של המשתתפים.