בשנת 1973, כשלוש שנים לאחר פטירת אביה, המשורר נתן אלתרמן, כתבה תרצה אתר את שירהּ "שיר לערב חג". הלחין אותו יעקב הולנדר, ומירי אלוני ביצעה אותו בביצוע בכורה בעיבודו של משה וילנסקי בפסטיבל הזמר והפזמון העברי שהתקיים אז דרך-קבע במוצאי חג העצמאות. בשיר מתואר יום העצמאות של שנת 1970, שהיה בעבור המשוררת והפזמונאית הצעירה יום העצמאות הראשון שעבר עליה בלי אביה האהוב, תומך גורלה.
תרצה, שקשר סימביוטי, אמיץ ומסועף במיוחד, נתהווה בינה לבין אביה, מבטאת בפזמון "שיר לערב חג" את סירובה להשלים עם העובדה המרה שהחיים מוסיפים לפעום והעיר מוסיפה לחוֹג את חגיה אף-על-פי שהמשורר התל-אביבי בה"א הידיעה כבר אינו נמצא בין החוגגים. תרצה אתר הייתה בתו היחידה, ותל-אביב שאותה ליווה בכל תחנות חייו וחייה (חרף תקופת-מה שבָּהּ נמשך לפריז) הייתה אהובתו היחידה העשויה מִבני בטון ומלט והמקושטת במרבדי גנים. שתי הצעירות האהובות, תל-אביב עירו וגם תרצה בתו נשאו שם של שם של עיר קדומה, הנזכרת בתנ"ך. שתיהן היו בנות-טיפוחיו של משורר-הדור, שעמד על ערשָׂן ומנה את נשימות אַפָּן והתגאה בהישגיהן. עתה, לאחר מותו, הבת העומדת מול העיר החוגגת מתקשה להבין איך עיר זו משגשגת ומתרחבת בלעדי המשורר שעיצב את דמותה לא פחות מכל האדריכלים. איך היא, בִּתוֹ, זוכה בפרסים ובעיטורים, אף-על-פי שכל כתפו של מי שהביאהּ אל פסגת ההצלחה כבר אי אפשר להישען.