השיר הראשון שנוצרו בחודשי השהייה האחרונים בננסי ואחר כך בפריז ובארץ ישראל, היה השיר 'אופליה' (שירים 1931 – 1935, 55 – 56), מהישגיו הגדולים ביותר של אלתרמן בז'אנר של השיר הקצר בשנות יצירתו הראשונות. השיר נדפס – כנראה, לא במקרה – דווקא ב'גזית' (חוברת ו, יוני 1932) ולא ב'כתובים'. נראה שאלתרמן הקפיד להדפיס ב'גזית' שירים שהיו ממיטב יצירתו, אולי משום שלמד – ממכתבי אביו ובדרכים אחרות – שכמעט רק באמצעות כתב-עת 'ניטראלי' זה מגיעים שיריו לקהל קוראים רחב, שחוברות 'כתובים' המחנאי-הפולמוסי אינן מעניינות אותו. רק באמצעות 'גזית' הגיע אלתרמן לקורא מעין שאול טשרניחובסקי, והוא היטיב לדעת, למרות הזדהותו הרשמית כמעט עם מחנה 'כתובים', את חשיבותו של 'חלון' פתוח כזה, המאפשר הוצאת ראש אל הרוחות המנשבות מחוץ לביתה הנצור והמסוגר של חבורת שטיינמן-שלונסקי.