מיכל ומיכאל הם מעין הנער והנערה של מגש הכסף. הדו-שיח ביניהם, על מפתן האפוס 'שירי עיר היונה', הוא שיר על החיים ועל המוות ועל הערוץ הישיר הפתוח ביניהם בעולמו של אלתרמן. על הקרָבה ועל געגוע, על אהבה ועל דין התקופה והתקומה שהיא משועבדת לו. הצבת הבתים של מיכאל צד אל צד עם בתי התשובה של מיכל, לא כפי שהדברים נדפסו, אך, באורח סמלי, ברוח שורת הסיום "בצידך אני בין רגבים שוכנת", העשירה את עיוננו המפורט-מאוד בשיר במסגרת 'כפית אלתרמן ביום' ברשתות. עושר עצום של הדים מן המקורות, של הגות, של רגש ושל צליל נחשף לעינינו. העיון, עם מבחר תגובות של העוקבים, מוגש לכם כאן במלואו על סדר השיר.