תחילת ההקדשה: 

בן תשע-עשרה וחצי היה מתי כץ בנפלו כחייל על גבול סוריה. במחברת שירים זו כונסו שירים ראשונים שהם מעכשיו גם שיריו האחרונים. ראשית הדרך וסופה עומדים כאן סמוכים זה לזה עד מורא, עד לבלי רווח ביניהם, ואף על פי כן, בין זה לזה, אתה חש היטב את המרחקים הצפויים ואת הכול הבוקע ואת הבגרות שכאילו מיהרה להקדים את הקץ וכך הגיעה במקומות רבים בשירים הללו אל מה שמעבר למרחק ולהבטחה, אל שלבי ודאות של הישג מפליא ומפתיע.