את המחזה הראשון באורך מלא, פונדק הרוחות, הגיש אלתרמן לתאטרון הקאמרי בסוף 1959. הקאמרי הועיד את המחזה לפתיחה החגיגית של האולם החדש שהתאטרון בנה בתל-אביב, בפסז' דיזנגוף שבפינת רחובות דיזנגוף-פרישמן, וקיווה שבנייתו תושלם בסתיו 1960. התקווה לא התגשמה.
תיאטרון הקאמרי ביקש מאלתרמן לכתוב מחזה אחר על נושא ישראלי מקומי, ובאביב 1961 הגיש אלתרמן לקאמרי את מחזהו כנרת, כנרת. בסופו של דבר היה זה המחזה שנבחר לחנוך את בית התיאטרון החדש והוא הוצג, לפני פונדק הרוחות, בהצגת בכורה חגיגית מיוחדת (30.12.1961).

כנרת כנרת – עוסק בימי הבראשית של קבוצת דגניה א', שנוסדה בשנת 1910 על ידי קבוצת צעירים, 'הקומונה הרומאנית'. אלתרמן הכיר היטב את ההיסטוריה של דגניה והיה מודע, ללא ספק לאופי הייחודי, ועם זאת האמביוולנטי, של המקום כנושא למחזה. האתגר העומד בפני המחזאי הוא לכתוב מחזה שיש בו צירוף פרדוקסלי לכאורה של דרמה שהיא יצירה בדיונית, ועם זאת היסטוריה. להמחיז את סיפורה של דגניה לא רק כמקום ריאלי, שיש בו נוף, הווי, טיפוסים וכו' אלא כ'המקום' כפי שהוא נתפס בתודעה של הגיבורים, ובאותה מידה גם של קהל הצופים באולם, כאידיאה, כאוטופיה, כסימן-זהות.
כנרת, כנרת, כמחזה היסטורי, אינו מתמקד אפוא באירוע מסוים, בדמות, בתא משפחתי או קהילתי, בניגוד למחזות קודמים שהעלו פרשיות ואירועים מתולדות הישוב. זהו אינו מחזה דוקומנטרי או תעמולתי. אין הוא מבקש להקנות "ערכים" או לתעד תקופה, אלא למצות את מהותה והווייתה כפנומן שאין לו תקדים ואולי גם לא יהיה לו המשך.
אלתרמן היה מודע גם לצורך למתן את הטון האידילי, הנאיבי, המתבקש מאליו, במחזה שכוונתו המוצהרת היא להמחיז זהות, הוויה וחזון אוטופי. שיש בהם משהו מוכלל, מופשט. לשם כך הוא שילב במחזה אלמנטים שונים, שירה ופרוזה, פאתוס והומור, טיפוסים אקזוטיים, סיפור אהבה, ומעל לכל – אירוניה שנונה ומפוכחת, מתוך התייחסות ארס-פואטית מודעת המכתיבה מראש את כללי המשחק. בחינת – מטרתי להציע מודל שונה, ועם זאת נוגע ורלוונטי, להמחזת ההיסטוריה – אות ההוויה ראשונית, חד-פעמית של זמן ומקום.

ההצגה כנרת, כנרת הוצגה 119 פעם בהחלט הצלחה במושגי הימים ההם.

מתבסס על הספר מ'כלניות' ל'פונדק הרוחות' – אלתרמן המחזאי / בן עמי פיינגולד הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2009, וכן על הספר מול תגמול מחיאות הכפיים / דבורה גילולה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008,
הפרק "השחרית הפלאית של העליה השנייה" מובא בשלמותו באתר זה. הקש על הקישור הזה כדי להגיע לפרק.