שתי קלאסיקות שיריות גדולות הופיעו בימים אלה מחדש: האחד הוא ספר שיריו העיתונאיים של אלתרמן משנות השלושים, "רגעים", והשני הוא כרך שיריו הרביעי והאחרון של אבידן, כולל "ספר האפשרויות" ושירים גנוזים.  אלתרמן ואבידן - שני האל"פים הבכירים של השירה הישראלית, גם אם אלתרמן הוא הטוב יותר. שניהם חרזנים וירטואוזיים ומוזיקליים. שניהם תל-אביביים. שניהם שייכים לזמן האבוד של השירה. וגם:  ואלה שמות:  עשרים ספרים חדשים שקיבלתי בימים אלה