איך צריך עם ישראל לנהוג כאשר יש לו עצמאות מדינית, כאשר הכח סופסוף בידו להביס את כל אויביו?

איזה צֶלֶם עליו לאמץ כלפי העולם? וכלפי עצמו?

מה עליו לעשות עם תכונותיו הישנות, הגלותיות? האם ראוי לשמר חלק מהן? איזה חלק?

האם ומתי מותר לכתוב בשיר: "ואומה תעמוד קרועת לב אך נושמת" ללא חשש זיוף?

האם יש ערכי על שראוי למות למענם?

מה חשב וכתב על כל זה אלתרמן לפני  כ  65 שנה, בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל?  ומה מכל זה עדיין אקטואלי?