בין "כי אני מתפלל שתהיי שלי / רק למען אוכל אותך לשכוח" לבין "אחכה לך כמו נעלייך", לאורה הנורא של שמש נצחית ובלילה של תלייה ושינון שם האהובה, מדדה השיר "על קביים" דרך התחנות המטורפות של האהבה הבלתי-נשלטת. במשך שבועיים וחצי למדנו את השיר ביסודיות, שורה אחר שורה, מתוך קשב דרוך לצלילים ולמשמעותם. לפניכם רצף הקריאות היומיות, ומבחר מהתגובות הפרשניות של הגולשים.