סופר צעיר קם לשפוט בין הכותל ובין הנער והוא מחליט להחיות את הנער ולהמית את הכותל.
נתן אלתרמן ועמוס עוז, המרוחקים זה מזה בכמעט שלושה עשורים, מצאו עצמם משני צדי המתרס כבר בימי פרשת לבון: אלתרמן היה אז מראשי המדברים בעד בן-גוריון, ואילו עמוס עוז - שפרשת לבון היתה כור ההיתוך הפוליטי שלו - היה מפעילי תנועת "מן היסוד", ובהקשר זה התייצב לצד תומכי לבון והיה בין המנסחים המובהקים של הקו שביקר את בן-גוריון, תבע את סילוקו מן השלטון ובהמשך פעל למניעת שובו להנהגה לאומית.