הפורום
האם השיר "פגישה לאין קץ" נכתב לאהובה? למי?
תגובה אחרונה 07 אוג 2018 18:08 ע"י . 43 תגובות.
גרסה להדפסה
מיון:
הקודםהקודם הבאהבא
עמוד 2 של 3 << < 123 > >>
מחבר הודעות
דבורה

--
19 יונ 2014 08:47 צטטצטט הגבהגב
גם אני חושבת כמוך אילנה, אבל תמיד נדמה לי שאני כל כך לא ברמה בשביל להגיד את זה ולכן אני שותקת
קוראת את כל התגובות האלה של כל המייבינים חושבת חושבת ובסוף אומרת לעצמי תשתקי דבורה מה את מבינה
מצד שני גם לבקר את כל המייבינים לא צריך
כי לזה אני בטח לא מספיק ברמה
פעם שמעתי הרצאה של מישהו על ביאליק וממש התפוצץ לי הראש ובזמן ההרצאה הרגשתי פתאום כאילו גם אני יכולה להתחיל להתפלסף על כל מיני כוונות נסתרות של משוררים ומי כמו אלתרמן מתאים לקטעים כאלה
כי תגידו מה שתגידו תמיד יש אצלו את הקטע הזה שנדמה לך שהוא מתכוון לעוד משהו שלא חשבת עליו
כן זה הקטע אצל אלתרמן גם בשיר שמדברים עליו כאן
ברור שתוך כמה ימים וכמה אופטלגינים עבר לי הכאב ראש וחזרתי להיות הבנאדם הפשוט שאני
קורנס

--
15 ספט 2014 16:15 צטטצטט הגבהגב
הפרשנות שמשכה אותי ביותר היא הפרשנות שחזרה פה שמדובר על אהבה לשירה ולמוזה.

בבית הראשון הוא מספר איך רוח השירה הזו סוערת בו וכופה עצמה עליו גם כשהוא מנסא לכלוא אותה.
בבית השני הוא מתאר איך היא מפתיעה אותו שוב ושוב, והופכת הליכה סתמית ברחוב לשופעת ופוריה במטאפוריות שיריות.
הבית השלישי מתאר את המחוייבות שלו אליה. גם כאשר מסריו לא עוברים ואין לו שום סיפוק מהשירה, הוא לא מרפה. הוא לא מבקש ממנה דבר אלא רק נותן.
הבית הרביעי מתאר מחסום כתיבה, איך כאשר הוא עני במוזה הוא עדיין מקריב לה את מה שיכול, כעני שנותן לעוללים שקדים וצימוקים במקום ממתקים.
בבית החמישי, עדיין במחסום כתיבה, הוא משבח את רוח השירה שעדיין דוחפת אותו קדימה. הוא מאיץ בעצמו לצאת מעולמו הפנימי ולקבל השראה מהטבע שבחוץ.
בבית השישי, הוא מתאר איך היציאה אל הטבע נותנת לו השראה לכל מיני מטאפורות אקראיות. הירח לוהט כהבל פיה החם של טבחית, הרעם הוא שיעולו של הרקיע, השלכת היא מטפחת שנערה משמיטה כדי לפתות את מחזרה להרימה.
את הבית השביעי והאחרון קשה לי לפרש. הוא כנראה מתאר סוף טראגי בלתי נמנע. מכיוון שהמילה "לקטוף" היא דו משמעית (קטיעה או איסוף?), קשה לי להחליט האם מדובר בסוף שמסמל את ניתוק הקשר בין המשורר למוזה שלו, או אולי את נצחיות הקשר ואת כך שיימשך עד רגעיו האחרונים.
one

--
09 אוק 2014 12:03 צטטצטט הגבהגב
שלום,
אופצייה נוספת שלא הועלתה כאן, אבל בהחלט נרמזת בחלק מהתגובות, הן שמדובר בכלל באהבה למולדת,
הדובר נמצא בגולה (כפי שכבר נכתב, כנראה, בפריז), מדבר על שם ("שם להט ירח כנשיקת טבחת..../ שם שיקמה תפיל ענף לי כמטפחת..")לעומת כאן, מדבר על אלו שבורחים או לא מאמינים מספיק ("אל תתחנני אל הנסוגים מגשת)ולעומתם הוא, הציוני, שאוהב, מתגעגע ועורג למולדתו- לציון ("לבדי אהיה בארצותייך הלך").
הוא מוכן לעשות הכל למען המולדת ("תפילתי דבר איננה מבקשת/ תפילתי אחת והיא אומרת הא לך", כל מה שהוא מבקש זה רק בשביל ציון, הוא לא מבקש דבר לעצמו, רק בשבילה). גם אם היא קשה ("מעוניי הרב שקדים וצימוקים", גם אם אין לי כלום, אמצא מה ואיך לתרום לך), גם אם היא מכאיבה ולפעמים הורגת ("עת ברחוב לוחם, שותת שקיעות של פטל"- לוחם למען המדינה או למען האהבה למדינה שותת דם ארגמני ורומנטי משהו) , זו אהובתו ("..את ליבנו עוד ידך לוכדת"), והוא מוכן אף להתאבד בשבילה ("יום אחד אפול עוד פצוע ראש לקטוף").

"ערי מסחר חרשות וכואבות"- כאן אני חושב שהכוונה דווקא לציון/ ישראל, שנחשבת לארץ מסחר עוד מתקופת התנך בגלל מיקומה הגיאוגרפי. המון אדם מתו בשבילה ולמענה, וכך גם הוא מוכן כשיגיע תורו.

ויכול להיות שהכל בכלל בסרקזם על האנשים שמוכנים "למות בעד ארצנו"...

ויכול גם להיות שלא...
יפעת

--
03 פבר 2015 19:03 צטטצטט הגבהגב
התרגום שלך לשיר של ויסוצקי ממש מרומם רוח.
ומאוד נהנתי לקורא את התגובה שלך על השיר של אלתרמן.
אדולף גומן

--
05 פבר 2015 10:07 צטטצטט הגבהגב
שלום, יפעת!
תודה על תגובתך.
לגבי ויסוצקי. הוא היה משורר גדול, לא דומה לאף אחד, אהוב על העם, שנוא על השילטונות. היה גם chansonnier ושחקן תיאטרון מוכשר מאוד. גורלו טרגי. אני סבור שישנם תרגומים לעברית שווים, אך לחלק משיריו קשר כל כך הדוק לשפה רוסית עממית ולהווי סובייטי שכמעט אי-אפשר לתרגם אותם (ואני כבר תרגמתי כ-700 שירים מעברית ולעברית). בציטוט שהבאתי יש רמז למימרה רוסית: על בן-אדם אחוז פחד אומרים שנפשו הלכה לעקבותיו. אבל ויסוצקי טוען כי משורר במקרה כזה מסכן את עצמו ואומר את מה שעל ליבו.
לגבי אלתרמן. אני חושב שהוא יחיד מבין משוררים עבריים במאה העשרים אשר לו לשנים ספורות (1944-1938) עלה לרמה כלל עולמית.
נתנאל

--
16 מאי 2015 10:49 צטטצטט הגבהגב

נוצר ע"י על 28 מרץ 2010 16:49
בשיר הזה יש לפחות שלושה צירופים המעידים על נוכריותה של זירת התרחשותו. ההנחה שלי, שמדובר בעת ישיבתו בפריס. ראו "רחובות ברזל ריקים וארוכים...". אלה לא הברזלים של קולנוע 'ארמון' בחיפה של שנות הששים...

כ"נשיקת טבחת" - בתרבות היהודית והעברית אין הילה חשקנית לטבחית. בצרפתית דווקא יש. נשיקותיה החמות של הטבחת, אל מול הנשיקות החיוורות של גבירתה - הן מוסכמה ידועה בספרות הצרפתית. אפשר שזהו ביטוי ששוקע אצל אלתרמן מתרגומיו מצרפתית.

כנ'ל "שקיעות של פטל". זהו אולי צבעה של השקיעה בפריס. לא בארץ ישראל! כאן אין שקיעות בצבע של פירות הפטל! גרגרי היער הכהים במיוחד. שוב ביטוי המעיד על נוכריותו של השיר.

ולבסוף "אל בין המרכבות", המשורר לא ראה מרכבות בארץ. המרכבות, לפחות כפריט תיירותי, נמצאו לו בעת שהותו בחו"ל.

ואם נמשיך בקו הזה - שאני מקווה שאינו מופרך מדי - נגיע בהכרח למסקנה שמדובר באהובה כלשהי שהמשורר קיים איתה יחסי אהבה כאלה ואחרים - בצרפת! בפריס! בזירה הנוכרית של התרחשות השיר! אין סיכוי לנחש את שמה של אהובתו זו, אלא אם כן הוא חשף את הפרשה באקראי. כל מקנאותיו של המשורר יכולות להירגע. מדובר - על פי עדותו הברורה - בפרשת אהבה - שלא לומר פרשת אהבים - שאירעה בעת שהותו בלימודיו בצרפת.



כשקראתי את מילות השיר הבנתי אותו כשיר אהבה לארץ ישראל, של אדם גם כשהוא בגולה, ובעיקר נוכח המחיר שכרוך באהבה הזו
under-user

--
16 מאי 2015 16:04 צטטצטט הגבהגב
העובדה שהנופים הם "נוכריים", איננה מיוחדת דוקא לשיר זה.
ה-כל: המרכבות, המגדלים, היונים, הכיכרות, הדוב הרוקד בשוק, הענבלים במרעה, הקרונות בדרכים האינסופיות (הלואי עלינו בארץ דרכים כאלה)
בקיצור כל הנופים בכוכבים בחוץ הם כאלה (אולי למעט בפרק השלישי).
הכונה ברורה: כלליות. אוניברסליות. כל הספר אומר אוניברסליות.
hayacs@012.net.il

--
02 יונ 2015 21:19 צטטצטט הגבהגב
לדעתי השיר נכתב ממצוקת נפש לאותה תפילה וניגון שנשאר מאחור מבית אבא [לעניות דעתי הוא נצר למקימי חבד ]. שלילת פולחני הדת למינהם ויצירת צבר חילוני בארץ בשיר הוא מבטה את כמיהתו לאותה תורה שפורצת מבית אבא וממשיל אותה לאהובה הוא אומר שב חומה אציב לך שב אציב דלתיים היא פורצת בתוכי ומנגנת כאותה אהובה הוא אומר, תפילתי דבר איננה מבקשת תפילתי אחת והיא אומרת הא לך לספרים רק את ....... זה המבט שלי ככול שהתרחק כך התגעגע לאותו מעיין שממנו שאב בילדות אף על פי שהיה חילוני מוחלט

המשורר נתן אלתרמן בשיריו רב הנסתר ולכול מילה יש את האוצר מאחורי המילה
השיר נכתב לאותה תורה ולאותו ניגון שפורץ מתוכו ברגעי געגועים
זו דעתי חיה קלייר סבן
טל דיזנגוף

--
23 דצמ 2015 10:25 צטטצטט הגבהגב
שלום לכולם,

אני מצטרף למספר תגובות קודמות הגורסות שנושא השיר הוא ארץ ישראל.

שוא חומה אצור לך, שוא אציב דלתיים: כידוע ככל שניסו מלכי ישראל להתגונן ולהתבצר, בחטאינו גלינו מארצינו.

תשוקתי אלייך ואלי גנך: יש כאן ניסיון לאזן את המשוואה של העונשים שהתקבלו מחטא האדם הראשון. לחוה נאמר- "ואל אישך תשוקתך" ... "בצער תלדי בנים" כלומר פרי האהבה לזוגך יבוא בקושי. לגבי אדם נאמר "בזיעת אפך תוכל לחם" כלומר פרי עמלך יבוא בקושי. כדי לאזן דרוש היה (לדעתו של נתן יונתן) ואל אדמתך תשוקתך. הוא מתנדב להענש באופן עצמאי.. "אלי גנך" גם רומז על גן העדן.

מדובר על תקופות בעברה של ישראל. גם כשהיא היתה ריקה ושוממה. היו כאן בניה שאוהבים אותה. גם כשרבים לא עלו.

אלוהי ציווני שאת לעוללייך,
מעוניי הרב שקדים וצימוקים.
מדובר בציווי ממנו נתקנה ברכת המזון: ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך - על הארץ הטובה אשר נתן לך. הציווי הוא לברך אבל נתן יונתן מפרש זאת שחלק מהצווי הוא גם לאסוף את דגני הארץ.

הבתים האחרונים מכוונים לימינו. ארץ ישראל הפכה לעירונית וקל לאבד את הקשר עם ארץ הקודש בחיי היום יום. בין המכוניות בערים הסוערות. (חרשות- דו משמעי לא שומעות או במובן של ברזל). הוא מבטיח לא לשכוח את החיוך העתיק.

נגבי

--
09 אוג 2016 08:24 צטטצטט הגבהגב
לגבי ההשערות על הנמענת בתור הארץ/המולדת:

בספר המצויין "יאיר", של משה שמיר, מתוארת סצינה של דיון בבית קפה תל אביבי (כסית?) עם אלתרמן עצמו לגבי השאלה הזו. אני לא זוכר במדוייק את המתואר, אבל בוודאות אני זוכר שאלתרמן אומר שם שזו תישאר חידה, אבל אם מישהו חושב שמדובר במולדת, זו טעות.
אם יש למישהו את הספר, ויוכל לצטט או לדייק את מה שכתוב שם, זה יהיה נחמד.

יש לצין שהספר כולו נחשב "רומן ביוגרפי", ולא ברור איזה חלקים ממנו התרחשו באמת ואיזה חלקים הומצאו בשביל ליצור אווירה ורצף עלילה. אז יכול להיות שבאמת אלתרמן אמר את זה, ויכול להיות שזו רק פרשנות של משה שמיר (ששווה לא מעט בפני עצמה).

אגב, אני גם חשבתי על המולדת בהתחלה, אבל הפרשנות של המוזה ויצר הכתיבה נראית לי יותר הולמת.
רמי

--
01 ספט 2016 04:08 צטטצטט הגבהגב
דרך הכותב לגלות טפח ולכסות שני טפחים כנראה שלא נדע אף פעם כוונתו של המשורר .יש להבין מה מטרת הכתיבה ?המשורר כתב לעצמו או לאחרים או פשוט אינו יכול להתאפק והיד כותבת את מחשבות ליבו.אבל המשורר שומר על פרטיות הגיגיו.
kelvin

--
22 נוב 2016 19:38 צטטצטט הגבהגב

נוצר ע"י על 18 יונ 2014 19:24
לדעתי שירו של אלתרמן, "כי סערת עלי" איננו מכוון לאישה מסוימת. אלתרמן משתמש כאן בצורך שלו לכתוב שיר אהבה ולכן האהבה כאן היא שם עצם. הרבה משוררים כותבים שירי אהבה שאינם מכוונים לאדם מסויים האם ביאליק לר כתב את שירו הכניסיני תחת כנפך לשכינה? אחרת השיר הנפלא הזה לא אומר דבר. כך גם אלתרמן. אין צורך לחפס את מה היה בראשו של אלתרמן כשכתב את השיר, כי לעולם לא נדע וגם אין צורך לדעת. העיקר להנות מהשיר. לנטרל את משמעותו מהשמשורר ולהשאיר לו את נבכי נפשו, לא לחטט בתוכם כפי שעושים עם שירים רבים. במקרה הכרתי את בזמנו והיו לנו הרבה שיחות על נושא שירי אהבה. שיקספיר, בנוגד לאלו שחושבים שכתב את הסונטות שלו לגבר, או אישה, גם כן לא כתב אותן לאדם מסוייםץ היה לו צרך לכתוב שירי אהבה וזה כלל לא אומר שזה מכוון לאדם ספציפי.

גיל

--
31 ינו 2017 13:57 צטטצטט הגבהגב
באיזה שיר נמצאות המלים "...דמעות החפים מפשע" (אולי אחד משירי "מכות מצרים")?
גיל

--
31 ינו 2017 13:57 צטטצטט הגבהגב
באיזה שיר נמצאות המלים "...דמעות החפים מפשע" (אולי אחד משירי "מכות מצרים")?
בן משה

--
07 פבר 2017 10:43 צטטצטט הגבהגב
לפי מה שאני יודע השיר הוא על אשה מסויימת, אבל אני לא יודע את השם שלה.
מדובר באשתו של הירקן של אלתרמן, שהיה ברחוב דיזנגוף פינת שדרות נורדאו.
תקראו את השיר לפי זה ותראו שזה מתלבש עליו בול.
אבל לפני זה אתם צריכים לדעת שאלתרמן היה עובר שם פעמיים ביום לפחות. בפעם הראשונה בודק אם היא ישנה, ואחר כך הולך לחנות קרובה, קונה שקית חומה עם שקדים וצימוקים, ו"שוכח" אותה אצל הירקן.
תיכף תראו שמכאן ה "הא-לך" מהבית השלישי, וכמובן שהשקדים וצימוקים מהבית הרביעי.
"עוללייך" זה כי בתקופה ההיא היו לירקנית שני תאומים קטנים שהיתה מביאה אותם לעבודה.
את כל זה סיפרה לי דודה שלי, שהיתה מאד מיודדת עם אלתרמן, וטוענת שהוא בעצמו הסביר לה את כל זה.
אחר כך אחרי הרבה שנים, כשכבר כ החבר'ה האלה כבר לא היו איתנו, בדקתי את העניין עם יודעי-דבר והסבירו לי שכאשר השיר נכתב אלתרמן ביכלל עוד לא גר בשדרות נורדאו, אבל אני כבר לא יכול לשנות את הסיפור. וביכלל, מי ישים לב.
אבי324234

--
11 מרץ 2017 03:35 צטטצטט הגבהגב
אנחנו מוכרים אתר מכירות לעסקים שמתאים לכל סוגי העסקים, כמו חנות וירטואלית, רק עם הרבה יותר אפשרויות, במערכת אתם יכולים לשנות הכל ולמכור כל מה שאתם רוצים, למשל: מוצרי חשמל, רהיטים, קורסים, אביזרים לרכבים, כלי נגינה, מוצרים וירטואלים מוצרים פיזיים ועוד, תוכלו למכור במערכת כל מה שאתם רוצים למכור, במערכת יש לכם פאנל ניהול שאתם יכולים לשנות ולשלוט על הכל, ממש על הכל, בנוסף יש במערכת גם "תוכנית שותפים" כדי שתוכלו לעבוד עם עסקים אחרים בשיתוף פעולה, כמובן שברגע שאתם קונים את המערכת אתם מקבלים סרטוני הדרכה, ואם תרצו תוכלו גם לקבל הדרכה פיזית מלאה על המערכת שתסביר לכם מההתחלה ועד הסוף איך מפעילים אותה ואת כל האופציות שיש בה, המערכת היא קלה לשימוש ומתאימה לכולם.



אם אתם מעוניינים לקנות אתם מוזמנים לשלוח לנו



אימייל: buyandsellcustomers1@gmail.com



וזה הקישור למערכת שתראו איך זה נראה (אנחנו למשל מוכרים במערכת לידים, אתם כמובן תוכלו למכור בה מה שאתם רוצים ולשנות הכל)

http://buyandsellcustomers.com/
יואל

--
11 אפר 2017 11:23 צטטצטט הגבהגב
בן משה, סיפורה של דודתך טוב מכל הפירושים.
בן משה

--
13 אפר 2017 18:07 צטטצטט הגבהגב
תודה יואל, אני יודע, לכן הבאתי אותו הנה.
אבל אני לא יכול להבטיח שהוא לא יתחלף באיזה סיפור אחר, גם הוא טוב בפני עצמו.
הרי זה טיבם של סיפורים ואגדות אורבניות. יש להם אג'נדה משלהם.
Liron Sekler

--
09 אוג 2017 20:35 צטטצטט הגבהגב
ההודעה נמחקה
בן משה

--
09 אוג 2017 23:09 צטטצטט הגבהגב
גיל, לשאלתך, אתה בטח מתכוון ל"דמעת החפים מחטא".
אם כן, זה מופיע באמת בשירי מכות מצרים בשיר "בדרך נוא אמון, פרק ג'.
הבית הוא כזה:
" כי צדיק בדינו השלח
אך תמיד בעברו שותת
הוא משאיר כמו טעם מלח
את דמעת החפים מחטא"
עמוד 2 של 3 << < 123 > >>


תגובה מהירה
toggle
  שם משתמש:
נושא:
גוף:
קוד אבטחה:
CAPTCHA image
הכנס את הקוד המוצג למעלה בתיבה למטה

שלח
Active Forums 4.1