בשנת 1946 זכה אלתרמן בפרס שאול טשרניחובסקי לתרגומי מופת על התרגום של פדרה מאת ז'ן רסין ונשי וינדזור העליזות מאת ויליאם שקספיר.
הצגת הבכורה של פדרה העליזות שהוצגה ב'אהל' היתה ב- 28.4.1945. אלתרמן תרגם את פדרה מן המקור הצרפתי והסתייע בתרגום רוסי, שממנו שאב עקרונות תרגום חשובים. וכך מעיד אלתרמן על דרך עבודתו: 'חזיון פדרה של רסין כתוב כולו בחרוזים. תרגום זה אינו מחורז, פרט לפסקות אחדות, בעיקר מונולוגים. עצם הרעיון לשלב קטעים מחורזים בתרגום לבן, שאול אתי מן המתרגם הרוסי של פדרה – בריוסוב. אף בבחירת הקטעים הללו הלכתי לרוב אחריו ולתרגומו אני חייב תודה על סיוע גם בפרטים אחרים'. המבקרים גמרו את ההלל על התרגום הזה. הוויתור על החרוז זכה לשבח כפול, כמשחרר מכבלים שעלולים היו 'לקפח את מעוף השירה', וכמעניק לשחקנים טקסט 'המשחרר את המשחק מן הדקלום' (חיים גמזו, 'הצגת פדרה ב'הבימה', הארץ, 4.5.1945). היתה זו לאה גולדברג שהצביעה על ערכו הספרותי של התרגום החורג במצויינותו מתחומה הצר של הצגת 'הבימה', שימיה בהכרח ספורים: 'תרגום זה הוא הישג חשוב לא לגבי הבמה העברית בלבד, אלא גם לגבי הספרות העברית שהתעשרה בזכותו בערך קלאסי' (לאה גולדברג, פדרה ב'הבימה', משמר, 13.5.1945). פדרה הוצגה 52 פעם ובשנת 1945 נחשב הדבר להצלחה קופתית מכובדה.

מתוך הספר מול תגמול מחיאות הכפיים / דבורה גילולה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008.