הפורום
הגב לנושא נושא: השיר כאשר הראות תחשכנה
:
נוצר ע"י על 30 נוב 2012 23:13
ציטוט מהבית שאתה שואל לגביו (השני): ".. והוריקו דשאים על ליבנו ובסיד נתערב ובמלח ובתפוח בין פלח לפלח ונשכח את אשר אין לשכוח ונסלח לאשר אין לשלוח..." שתי הערות: א. השאלה שלך נכונה, אך לא מהותית להבנת השיר ובכל זאת: ב. תנסה לחשוב על ה"בין" של הפלחים על ציר הזמן ולא במרחב. בין פלח לפלח הנחתכים מהתפוח הנאכל. כשאני קורא את השורה הזאת, אני רואה זוג נאהבים החותכים תפוח זה למען זו כמו שאלתרמן עצמו אמר: "יהי לקיסר אשר לקיסר ולנו ילהט התפוח". ג. ורמז תימאטי: שים לב שוב להיפוך הטיעון של השיר שהוא עיקרו, בבית האחרון, שם נאמר: " אל יוריקו דשאים על ליבנו אל נידום באשכול ובפלח אל נובא אל שולחן המלך אל נשכח את אשר אין לשכוח.." וכו' התמה הנדונה בשיר היא מעיקרי שמחת עניים. מה קורה אחרי המוות, האם הכל נשכח ונסלח באמת (גישה ניהיליסטית) או שמא שום דבר לא נשכח ולא נסלח (גישה ערכית) לכאורה אלתרמן מביע ב"שמחת עניים" גישה ערכית וכך ראו את זה דורות של קוראים, בייחוד בתקופה הנידונה. אני בעצמי לא לגמרי בטוח. כל פעם שאני קורא מחדש, אני מזהה אצלו גם סימני שאלה. כדי להחזיק בדומיננטיות של הגישה הערכית, יש לקרוא את שני הבתים הראשונים כסרקאזם. ביחוד את שתי השורות הבאות המסיימות חציו הראשון של השיר: "ובקרוא הדורך דרכתי ודיבר העפר: סלחתי " הבית הבא אחריו הופך את הטיעון בשתי השורות הבאות: ".. ובדברך לי כמים: שכח נא, עצמותי כמצילתיים תכנה." אבל אם אתה לא מכפיף את החלק הראשון לשני, אלא רואה את שניהם כשווי ערך, אתה מוצא גישה אמביוולנטית, המותירה סימני שאלה
שם משתמש: 
קוד אבטחה:
CAPTCHA image
הכנס את הקוד המוצג למעלה בתיבה למטה
נושא:
RE: השיר כאשר הראות תחשכנה
הודעה:

שלח

בטל

תצוגה מקדימה
סקור נושא
Active Forums 4.1