הפורום
הגב לנושא נושא: "חגיגת קיץ" ו"הפרשה"
:
נוצר ע"י על 07 מרץ 2022 00:08
שניים מגיבורי הסיפור בספר "חגיגת קיץ" הם "ציבא" פועל יוצא מרוקו שגר בנגב ובתו "הלן" שברחה מביתה לתל אביב. בגרסה שהודפסה לצורך הגהה סופית היו שמותיהם ה"מקוריים" של האב ובתו, "אלברט" ו"ג'נט" – שמות מרוקאיים קלסיים. משום-מה על דפי הגרסה המודפסת באחת מההגהות האחרונות, שינה אלתרמן בכתב ידו את שמות גיבוריו ל"ציבא" ו"הלן". הגרסה הזו עם השינויים בכתב יד נמסרה לדוד בן גוריון ונמצאת בארכיון בן גוריון. פרשנית "חגיגת קיץ" פרופ' קרטון בלום, מציינת שאלתרמן ייחס משקל מיוחד למדרש השמות שהרי שינה אותם ברגע האחרון ממש, אבל לא ניסתה לרדת לעומקם של דברים. אני מציע כאן "מדרש שמות" לשני השמות "ציבא" ו"הלן". העותק המדובר נמסר לבן גוריון בתקופת סיום "הפרשה". בן גוריון דרש כל השנים שתוקם ועדת חקירה ממלכתית ל"עסק הביש" שבעקבותיו נתלו חלק מחברי חולית ריגול ישראלית ואחרים עדיין נמקו בכלא המצרי. זאת כדי לברר היטב "מי נתן את ההוראה" לפעולה הכושלת, יצחק לבון שר הביטחון דאז או בנימין ג"יבלי, ראש אמ"ן דאז. בן גוריון נתקל אז בהתנגדות עזה של "ותיקי מפא"י" שעשו כל שביכולתם למנוע הקמת ועדה כזו. מובילי המאבק היו לוי אשכול וגולדה מאיר. לוי אשכול הגדיל לעשות כשהקים ועדה פנים ממשלתית בת שבעה שרים שניקתה את פנחס לבון מאשמה. אליבא דבן גוריון זו הייתה ועדה שקרית שגם את מעלליה יש לחקור במסגרת אותה ועדת חקירה שתקום. לבסוף הובס בן גוריון, כששני אהוביו ואוהביו לשעבר אותם קידם כל השנים – לוי אשכול וגולדה מאיר – בוגדים בו ומראים לו את הדרך החוצה. תקופת סוף שנת 1964 הייתה כבר אחרי התבוסה. אלתרמן שהעריץ את דוד בן גוריון רצה להעביר לו מסר ביצירתו (כמו שעשה לתרצה אתר ב"שיר משמר" שבאותו ספר) על ידי בחירת שני שמות חריגים לגיבוריו שיבטאו את המסר של הסלידה ממעשיהם של לוי אשכול וגולדה מאיר. "ציבא" המקורי הוא דמות תנ"כית – עבדו של שאול המלך, לו מסר דוד את כל רכושו של שאול בתנאי שיטפח את בנו של יהונתן אהובו "מפיבושת" שהיה נכה רגליים. בתקופת מרד אבשלום יצא ציבא אל דוד עם חמורים טעוני מזון, אבל השאיר את מפיבושת הנכה בירושלים ולא אפשר לו להצטרף. הוא שיקר במצח נחושה לדוד המלך כשאמר שמפיבשת רצה להישאר בירושלים כדי לנצל הזדמנות שבה אולי ייהרגו דוד המלך ובנו אבשלום ואז הוא יוכתר למלך ויחדש את מלכות סבו שאול. נאמר בתלמוד שעשרת הדברות נאמרו בלשון יחיד (לא תרצח, לא תגנוב ולא – לא תרצחו, לא תגנבו וכדומה) כי בכל הדורות היה תמיד יחיד שעבר על הדיברה באופן "מושלם". "ציבא" מוזכר כיחיד שעבר "עד הסוף" על הדיבר: "לא תענה ברעך עד שקר". "ציבא" של אלתרמן מייצג אם כן את "לוי אשכול" שבעזרת "ועדת השבעה" השקרית חילץ את פנחס לבון ואת מפא"י כולה – מדין ההיסטוריה ו"עסק הביש". "הלן" המקורית היא "הלן מטרויה" כפי המסופר במיתולוגיה היוונית. היא הייתה היפה בנשים ובחרה להינשא ל"מנלאוס" מתוך כעשרה מלכים מחזרים. כעשר שנים אחרי שנישאה למנלאוס בגדה בו "הלן" וברחה עם נסיך טרויה "פאריס" לטרויה. כך גרמה הלן למלחמת טרויה העקובה מדם. "הלן" של אלתרמן היא אם כן "גולדה מאיר" שטופחה על ידי בן גוריון בשנות החמישים ומונתה על ידו לשרת החוץ, אבל הייתה מגדולי מתנגדיו בעניין "הפרשה" בניסיונה להשתיק את אשר קרה ולהמשיך הלאה. זאת בעוד בן גוריון עומד על כך שהאמת תצא לאור והאחראי ייתן את הדין על המחדל בעוד הנושא חם ואנשי החוליה עדיין נמקים בכלא המצרי. בכך בגדה גולדה מאיר בבן גוריון ולכן כונתה על ידי אלתרמן – "הלן". ברצוני להרחיב את הנושא למאמר שיעסוק גם בסיבה להחלפת שם היצירה מ"משלי הקיץ" ל"חגיגת קיץ". אבל לפני כן אשמח לשמוע ממשתתפי הפורום הערות והארות לתאוריה המוצגת.
שם משתמש: 
קוד אבטחה:
CAPTCHA image
הכנס את הקוד המוצג למעלה בתיבה למטה
נושא:
RE: "חגיגת קיץ" ו"הפרשה"
הודעה:

שלח

בטל

תצוגה מקדימה
סקור נושא
Active Forums 4.1