הפורום
הגב לנושא נושא: ערב שירי אלתרמן- מתוצרת הארץ
:
נוצר ע"י על 16 אוק 2011 12:17
האם ההסבר של מירון משכנע? אותי עדיין לא. למעשה אני לא מוצא כאן הסבר כלשהו. מה שיש לנו כאן זוהי קביעת עובדה: שהאילן והענן נשכחו - מפני ש"גבהו בימינו האש והמים". סתם הכותב ולא פירש. ועוד הוסיף חטא על פשע והשתמש בציטוט, כאומר במובלע: אפילו אלתרמן אומר זאת, ולכן (כביכול!!!) כל המוסיף גורע. אך אם משתמעת מדברי ביקורת על מאמרו של מירון, כדאי הפעם לסייג אותה. שכן, באופן כללי יש לי דוקא דעה טובה על המאמר הזה. האמת היא שמי שקורא את המאמר במלואו (לא רק את הקטע המצוטט כאן) , ועדיף: את הסדרה כולה, יידע אולי קצת יותר מאותה קביעת עובדה גרידא המשתמעת מן הציטוט. אלא שכדי לפרש את השורה הנידונה ("גבהו בימינו האש והמים"), וזה מה שנדרש ובצדק ע"י יוסי שלנו, יש צורך ביותר מזה. כמי שקרא את המאמר המכובד והמעניין של מירון, ברגשות מעורבים, אנסה לתרום כאן משהו לקוראינו. אגב כך, אסביר גם איזה סייג התערב ושיבש את סדרת הִנְהוּנַי בעת קריאת המאמר. במשפט דלעיל: "האילן נשכח... - כי גבהו בימינו האש והמים" מתכוון מירון לומר שהתיבה "גבהו" משמעותה כאן שהם עברו מעין תהליך של תירבות, של ציביליזציה. הפכו ממשהו יסודי וקמאי, מכוחות טבע קדמוניים, לכוח מרוסן ומודרני. מעין "ענק בכבלים", אם להפליג לשירים אחרים של אלתרמן בהם הוא מטפל באותו מוטיב (למשל: "אל הפילים", או: "שיר בפונדק היער") מירון קובע אם כן כי "גבהו בימינו האש והמים", בדומה לשאר העצמים אותם פוגש המשורר במהלך טיולו ב"שדרות בגשם": הזגוגית, הברזל, האבן. טענה זאת משלב מירון במבט הכללי של מאמרו, בו הוא מעניק את כל המשקל דוקא להיבט הזמן של המוטיב הזה. כמובן, שאם הזמן הוא העיקר, נח הפוקוס על התיבה: "בימינו", ואולי אף על זמן העבר של "גבהו". מירון אינו מפרט כאן, אבל אני מניח שיאשר כי הצירוף "גבהו בימינו" הוא בעיניו עוד דוגמא ל כינוס העבר אל ההווה, ע"י אלתרמן, אותה הוא דש וטוחן כדבעי בסדרת מאמריו. כאן, במיקוד המוגזם, לדעתי, על הזמן, מתערבת אצלי נימה של הסתיגות קלה מן המאמר. כלומר, אני מסכים בהחלט לטענה, אבל חש שהפוקוס על הזמן מופרז קצת. בעיני, הנושא העיקרי של המוטיב הוא היחס בין הנסתר מעינינו הציביליות לבין הנגלה האורבני. העובדה שבעבר הכל כביכול היה אחרת, היא השערה של המשורר, נושא לגעגוע, בדומה לגעגוע לעתיד בו הכל אולי יחזור למה שהיה, או תתרחש מעין פגישה מחודשת, אחרי המוות. ובכל מקרה, עם כל חשיבותו ויפיו האסתטי - זהו היבט משני. אלתרמן עוסק בהווה. העבר אינו אלא אמצעי המחשה למה שנסתר מעינינו בהווה. כך גם יש לקרוא את השיר "עוד חוזר הניגון". התמונה היא תמונת הווה מובהקת. ונחזור לפירושו של מירון את "גבהו בימינו" כמאפיין החל גם על הזגוגית, הברזל והאבן. זאת אמירה "חזקה". טיעון שיש להוכיחו, כי בשיר "שדרות בגשם" ניתן לפרש את הצירוף הזה (גבהו בימינו..) גם באופן שונה. לכן, חשבתי ששאלתו של יוסי היא במקומה, וראויה ליותר מהמשפט הקצר של מירון. מירון שאני מכיר, היה טוחן את השיר כולו, מעלה אפשרויות אחרות ופוסלן, ורק אז יוצא כמנצח מהסוגיה וגם משביע את חקרנותו המבורכת של יוסי גלובינסקי. לעניות דעתי, כאשר אלתרמן מאפשר ראייה דו צדדית, של הפוך בה והפוך בה, כדאי תמיד לחשוד בו, שזה לא במקרה.
שם משתמש: 
קוד אבטחה:
CAPTCHA image
הכנס את הקוד המוצג למעלה בתיבה למטה
נושא:
RE: ערב שירי אלתרמן- מתוצרת הארץ
הודעה:

שלח

בטל

תצוגה מקדימה
סקור נושא
Active Forums 4.1