תאריכים בחייו של נתן אלתרמן
1910 נולד בורשה ביום ט' באב תר"ע (14.8.1910) לבלקה ויצחק אלתרמן
1913 נולדה אחות לאה ביום י"ב באב תרע"ג (15.8.1913)
1914
בוורשה החלו להרגיש את סימני המלחמה, ובדצמבר 1914 יצאה הוראה מטעם מושל וורשה כי כל יושביה הבלתי קבועים נדרשים לעזוב את העיר. למשפחת אלתרמן, שהתגוררה בוורשה ללא הסדר חוקי, לא הייתה ברירה והיא נאלצה לעזוב את ורשה ולעבור לתוככי רוסיה. בתחילה הגיעו להומל, ביתו הקודם של יצחק אלתרמן ולאחר זמן קצר עברו למוסקבה.
1918
בעקבות המהפכה הבולשביקית שהובילה את רוסיה לשלטון קומוניסטי, ובכך לאווירה שלילית כנגד התרבות היהודית, נאלצה משפחת אלתרמן לעזוב את מוסקבה ולעבור לקייב באוקראינה
1919
מלחמת האזרחים באוקראינה ולאחריה סיפוח אוקראינה לברית המועצות על ידי הבולשביקים גרמה לכך שגם קייב הפכה למקום בלתי נסבל לחיי היהודים.
ישנו מחסור במזון ובתרופות והאחות לאה חלתה במחלת הטיפוס וחייה היו בסכנה.
משפחת אלתרמן נאלצת לארוז את מטלטליה ולברוח מקייב.
1920
לאחר מסע ארוך מקייב מגיעה משפחת אלתרמן לקישינוב שברומניה ומתיישבת בעיר; אחרי חג הפסח נתן מתחיל ללמוד בגימנסיה העברית "מגן דוד"
1921-1924 בגיליון הראשון של ביטאון שערכה קבוצת התלמידים מפרסם אלתרמן לראשונה שיר, עם שורות מחורזות. ובגיליונות הבאים ממשיך לפרסם שירים, אך אין בשירים האלה סימנים של "פייטן מלידה", ללא שמץ של מקוריות או ייחוד. לא נראה שאלתרמן הכיר או לפחות הושפע מהשירה העברית המודרנית של אברהם בן יצחק, דוד פוגל, אברהם שלונסקי, אורי צבי גרינברג, יעקב שטיינברג, יעקב פיכמן ואחרים. בגיל 14 ו-15, הושפע העולם הפיוטי שלו משירה שהייתה כבר מיושנת השייכת לדור של ביאליק ומבלי סימן שקלט את הזרם החדש של המשוררים.
חוקים ותקנות שהגבילו את התנהלות ההוראה בעברית או ביידיש, הביאו את אביו של אלתרמן לידי החלטה להגשים את החלום הציוני, ולעלות לארץ. ב- 8.4.1925 , יום לפני ערב פסח, מגיעה משפחת אלתרמן לנמל יפו, על גבי סיפון האניה "אסיה" לא"י ומתיישבת ברחוב העבודה בתל-אביב.
אחרי חג הפסח מתחיל נתן אלתרמן ללמוד בבית הספר תחכמוני. היה עליו לחזור על שנת לימוד אחת פעם נוספת בשל היות המשפחה בדרכים זמן רב כל כך.
כחצי שנה לאחר הגעתה לארץ עוברת משפחת אלתרמן לרחוב ברנר 18 בתל אביב
1926-1929
ב- 1.9.1926 החל אלתרמן ללמוד בגמנסיה "הרצליה" בכיתה החמישית, מחזור י"ז
המורים שהשאירו חותם בשנות לימודי אלה הם: ד"ר בן־ציון מוסנזון, נחום בוגרשוב (לימים בוגר), דוד לוין, ברוך בן־יהודה.
בתקופה זו אלתרמן כותב כ-70 שירים במחברת שקיבל מחבריו בבית ספר 'מגן דוד' מקישינב.
בחלק ניכר מהשירים מתוארים מצבים של עצבות, כאב והיעדר סיפוק. חלק מהשירים הם שירי אהבה ל-"את", אל נערה כלשהי, ללא ציון שם של נערה.
בשירים הראשונים ניכרת עדיין ההגייה האשכנזית, ממנה החל אלתרמן להפרד. גם השפעתו של ביאליק על שיריו של אלתרמן, נחלשה לאט לאט ומורגשת יותר השפעתו של טשרניחובסקי וכן תחילת ההשפעה של שלונסקי.
ביום 18.7.1929 נערך טקס הסיום של מחזור י"ז של גימנסיה "הרצליה"
ב- 2.10.1929 מפליג אלתרמן באוניה לצרפת ומגיע לפריס להתחיל לימודיו באוניברסיטת סורבון
1930
אלתרמן לומד באוניברסיטת סורבון בפריס ומשקיע את עיקר מאמציו במקצועות מתמטיקה, כימיה, פיזיקה, פיזיולוגיה כדי להתכונן ללימודי רפואה או חקלאות. הוא גם לוקח קורסים בספרות, פילוסופיה ותולדות האמנות.
במקביל ללימודיו הוא קורא שירה מודרנית בצרפתית ונחשף למשוררים בודלר, ורלין, רמבו, אפולינר. אלתרמן ניסה גם לתרגם שירים של בודלר או של ויון, משורר בן המאה ה-15 שחיבר בלדות.
בינתיים כותב אלתרמן שירים במחברתו שנושאיהם היו אישיים כמו הגעגועים הביתה והבדידות שלו וכן על נשים שהסעירו אותו, אך הוא לא ראה אותם ראויים לפרסום.
אלתרמן נוסע לבלות את חופשת הקיץ בא"י ואז גם התחבט באיזה תחום להמשיך את לימודיו. ההכרעה נפלה על חקלאות מטעמים מעשיים של פרנסה וכן בשל משך הלימודים הקצר יותר. גם השיקול של התועלת למפעל הציוני היטה את הכף לכיוון לימוד חקלאות.
למעשה אלתרמן לא נמשך לאף אחד משני התחומים האלה.
בסתיו שב לצרפת, אך לא לפריס אלא לנאנסי ללמוד חקלאות באוניברסיטת נאנסי.
1931
שירו הראשון פורסם בבמה ספרותית מוכרת: השיר 'בשטף העיר' רואה אור ב'כתובים' - 12.3.1931. שיר עירוני מובהק שנכתב בהשפעת שירי הכרך של המשורר הצרפתי שארל בודלר, אליו התוודע מאז אלתרמן הגיע לפריס.
השיר '
בגן דצמבר' הוא שירו השני של אלתרמן שפורסם ב'כתובים' (16.4.1931) וזהו שיר הלל לסתיו.
השיר "
יתד (מסורה ערבית)", פורסם בשני חלקים בגליונות של 'כתובים' (
גיליון 21.5.1931 +
גיליון 28.5.1931). שיר סיפורי המגולל המבוסס על המסורת הערבית, על נער יתום וללא נכסים המבקש את ידה של בת השיח'. בשל אורכו של השיר (כ-200 שורות).
השיר '
בעת שופר - לאם', פורסם ב'כתובים' ב-6.8.1931. מסה פיוטית על מצבו של האדם, העומד חסר אונים מול הקיום בעולם הזה,
השיר '
גולגולת', פורסם ב'כתובים' ב-8.10.1931 . שבמרכזו גולגולת המתגלה בצמוד לגוויית אדם, המושלכת ליד פסי רכבת, והמעוררת הרהורים על תעתועי החיים ובייחוד על המוות באורב בפתח.
רשימתו הראשונה של אלתרמן – '
טיול' - מתפרסמת בהמשכים ב'הארץ' - 22-23.9.1931 – ובה מתואר ביקור בתערוכה הקולוניאלית הבין-לאומית כטיול שבה הוביל את הקורא בשבילי התערוכה תוך התפעלות ממש שראו עיניו.
רשימה בפרוזה תחת השם '
מוד' פורסמה ב'כתובים' ביום 19.11.1931. הרשימה היא על צעירה המוגבלת בשכלה, שלפי עדותו של אלתרמן למד לחבב אותה כאשר היה דייר בבית הוריה..
הרשימה '
עקירה ועקרות' פורסמה ב'הארץ (13.12.1931) ובה דווח אלתרמן, מעין כתב בשטח, על רשמיו עם יהודי נאנסי.
הרשימה
איגרת - הן ולא באספת סטודנטים' הופיעה ב'הארץ' (20.12.1931), על הסטודנטים היהודיים הנפגשים בבתי קפה ודנים ומתווכחים על אירוע זה או אחר בחיי היהודים.
1932
אלתרמן עמד בבחינות וקיבל תעודת אגרונום מטעם אוניברסיטת ננסי (
צילום התעודה) ולאחר מכן הוא נסע לחופשה קצרה בפריס ולאחר מכן נסע למארסיי שם הוא עולה על אנייה ומפליג לארץ ישראל. הוא משתכן בבית הוריו שעברו לדירתם החדשה ברחוב אלנבי 19 בתל אביב – אוגוסט 1932
בארץ החל אלתרמן לעבוד בחווה החקלאית של מקווה ישראל. זאת משרה שאביו, יצחק אלתרמן, דאג להכין לו מבעוד מועד אצל האגרונום הוותיק אליהו קראוזה, היה ידוע כי קראוזה מעסיק עוד סופרים צעירים בתחילת דרכם כדי שתהיה להם פרנסה. אלתרמן עבד שם פחות משלושה חודשים. הוא הבין שלא יוכל להביא את הידע שרכש בלימודיו כאגרונום לידי ביטוי ולמעשה החליט לוותר על קריירה בתחום בו רכש השכלה ופנה לחפש עיסוק באחד העיתונים, הןא החל לעבוד בעיתון ‘דאר היום’, אותו ייסד איתמר בן אב"י, שהיה עיתון החדשות הנפוץ ביותר באותם הימים. אלתרמן עסק בתרגום של טלגרמות וכן בעבודות עריכה ושכתוב אך לא הוצע לו להשתתף בפועל בכתיבה לעיתון. – ספטמבר – דצמבר 1932.
1933
אלתרמן עובד תקופה קצרה בחיפה בשבועון "בשער", מפרסם רשימות גם ב"הארץ". כותב לעתון "כלנוע" (בחתימת "אלוף נון").
מתחיל לפרסם שירים ורשימות ב"טורים" (שיר ראשון - "לבן וצהוב" ביום 27.10.1933. מתפרסם תרגומו הראשון - ז.ה רוני, "המלחמה לאש" (שטיבל תרצ"ג).
מתבקש לכתוב פזמונים לתיאטרון "המטאטא".
לאחר שעזב את העבודה בעיתון 'דאר היום' עבר אלתרמן לחיפה, יחד עם חברו מ'כתובים' יוסף סערוני, לקחת חלק בהקמת עיתון חדש 'השער' אותו ייסד העיתונאי יצחק טריואקס שעיקר תשומת הלב שלו הייתה חיפה והצפון. הגיליון הראשון יצא לאור ב- 1.6.1933 ולאחר חמישה גיליונות הוא נסגר בסוף אותו החודש.
1934 בכורה לפיזמוניו בתוכנית ל"ג של תיאטרון "המטאטא", "אהבה, אהבה, אהבה." (16.1.1934).
מתחיל לפרסם ב"דבר" שירים ("סקיצות תל-אביביות") בחתימת "אלוף נון" . סקיצה ראשונה ביום 20.7.1934 בשם "ערב". בסה"כ פרסם 26 "סקיצות" . ב- 2.11.1934 פורסמה סקיצה אחרונה.
ולאחר מכן ב"הארץ" (תחילה "נקודות השקפה" ולאחר מכן "רגעים") בחתימת "אגב".
1935 נושא לאישה את רחל מרכוס.
אלתרמן תרגם 4 מחזות:
"
מקרים" – מחזה של קורט גץ תורגם מגרמנית והוצג ב"התאטרון החדש". התרגום לא השתמר.
"
סוף המסע" - מחזה של ר"ס שריף תורגם מאנגלית והוצג ב"התאטרון החדש". התרגום לא השתמר.
"
ליליאום - מחזה של תורגם מגרמנית והוצג ב"אהל". הבכורה היתה ב26.6.1935. המחזה לא ראה אור בדפוס.
"
המכשפה" - מחזה של אברהם גולדפן תורגם מאידיש והוצג ב'קומדיה א"י'. הבכורה נובמבר 1935. התרגום לא השתמר.
1937 – אלתרמן תרגם מגרמנית את המחזה "
הבית על הגבול", הוצג ב"תאטרון עברי", בכורה 9.10.1937
1938 מופיע ספר שיריו "
כוכבים בחוץ" ("יחדיו"). ספרו הידוע והמוערך ביותר, ובו המשורר מתבונן בבריאה מלא התפעלות.
1939
מת אביו (2.2.1939).
1940- אלתרמן תרגם מצרפתית שני מחזות:
"בני המיניסטר" - מחזה מאת א' ביראבו, הוצג ב"הבימה", בכורה 26.8.1940
"גם הוא באצילים" - מחזה מאת מולייר, הוצג ב"אהל", בכורה 5.12.1940
1941
מופיע ספר שיריו "שמחת עניים" ("מחברות לספרות"); נולדת בתו היחידה תרצה (27.1.1941)
1942
לקראת הצגה בתיאטרון "האהל" מתפרסם בתרגומו של נ"א מחזהו של סמי גרונמן "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ("אגודת שוחרי האהל").
1943
הצגת הבכורה של "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" (7.1.1943);
אחרון השירים בחתימת "אגב" מופיע ב"הארץ" (1.1.1943).
מתחיל לפרסם ב"דבר" בחתימת "נתן א." את "הטור השביעי" (5.2.1943);
מופיע הספר לילדים "האפרוח העשירי" ("מחברות לספרות").
1944
מופיע ספרו "שירי מכות מצרים" ("מחברות לספרות");
מתחיל לכתוב פזמונים לתיאטרון "לי-לה-לו" ומפסיק לכתוב לתיאטרון "המטאטא".
1945
המחזה "פדרה" מאת ז'. ראסין בתרגומו של נ"א מוצג בתיאטרון "הבימה" (בכורה 28.4.1945) ומופיע בספר ("מחברות לספרות").
1946
"נשי וינדזור העליזות", המחזה הראשון של שקספיר בתרגומו, מוצג בתיאטרון "האהל" (בכורה 26.1.1946) ומופיע בספר ("מחברות לספרות"); זוכה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (על תרגום שני המחזות הנ"ל).
1947
זוכה בפרס רופין לספרות יפה (על ספרו "שמחת עניים").
"מגש הכסף" הטור המפורסם ביותר מטורי "הטור השביעי" מתפרסם ביום 19.12.1947
1948
מופיע "הטור השביעי", קובץ ראשון ("עם עובד").
1954
מופיע "הטור השביעי", קובץ שני ("דבר").
1957
מופיע ספרו "עיר היונה" ("מחברות לספרות"), זוכה בפרס ביאליק לספרות יפה.
1959
מופיעה בתרגומו אסופת "בלדות ישנות ודברי-זמר של אנגליה וסקוטלנד" ("הקיבוץ המאוחד")
1961
מחזהו "כנרת, כנרת" מוצג בתיאטרון "הקאמרי" (בכורה 30.12.1961) ומופיע בספר ("הקאמרי" ו"הקיבוץ המאוחד")
1962
מחזהו "פונדק הרוחות" מוצג בתיאטרון "הקמארי" (בכורה 29.12.1962); מופיע "הטור השביעי: תשי"ד-תשכ"ב ("הקיבוץ המאוחד" ו"דבר").
1963
המחזה "פונדק הרוחות" מופיע בספר ("עמיקם").
1965
מופיעה סידרת השירים "חגיגת קיץ" ("מחברות לספרות"); מחזהו "משפט פיתגורס" מוצג בתיאטרון "הבימה" (בכורה 2.10.1965) ומופיע בספר בלווית המסה "בין סיפרה לסיפור" ("הקיבוץ המאוחד").
1966
מחזהו "אסתר המלכה" מוצג בתיאטרון הקאמרי (בכורה 6.2.1966) ומופיע בספר ("הקיבוץ המאוחד");
מתה אחותו לאה (12.9.1966)
1967
מפסיק לכתוב את טורו ב"דבר"; מתחיל בכתיבה של סידרת מאמרים בעתון "מעריב"; מופיעים שלושה כרכים של מחזות מולייר בתרגומו ("הקיבוץ המאוחד"); זוכה שנית בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (על תרגום מחזות מולייר); נולדת נכדתו יעל; מתה אמו (21.3.1967).
1968
זוכה בפרס ישראל לספרות; מופיע ספרו האחרון "המסכה האחרונה" ("מעריב").
1970
אלתרמן נפטר ביום כ' אדר ב' תש"ל , 28.3.1970.