"שיר עֵמֶק" ("בָּאָה מְנוּחָה לַיָּגֵעַ") הוא אחד מארבעה פזמונים מקוריים שחיבר אלתרמן לסרט "לחיים חדשים" (1934), סרט תעמולה של קרן היסוד בהפקתה של מרגוט קלאוזנר. שלושה מהם נעשו שירי זֶמר פּוֹפּוּלריים – מוּכּרים ואהובים ("שיר בּוֹקֶר", "שיר הכביש", "שיר העמק"). הרביעי הוא הפזמון "תל אביב" שנבלע בין הכְּתוביות של סרט ההסברה הציוני, ועל כן צלל לתהום הנשייה.

בפזמון "שיר עמק", כמו בפזמון שיר בוקר", לפנינו לכאורה תמונה נמרצת של עבודת-כפיים בשדות עמק יזרעאל, עבודה קשה אך אוֹפּטימית, רעננה ומרנינת-נפש, שבסופהּ נדרשות מנוחה ורגיעה. ואולם, סופו של פזמון זה אינו אוֹפּטימי כלל וכלל, והוא בעצם מהַפֵּך לגמרי את שורות הפתיחה הרגועות ומלאוֹת הסיפוק. השיר מסתיים בתמונה אקטואלית מימי ה"מאורעות" – תמונת שומר הרוכב על סוסו, שירייה מפלחת את חזהו ומקפחת את חייו. על מחיר הדמים של המפעל הציוני נסב פזמון זה, שמתחיל לכאורה באווירה של תנומה רוגַעת ובקול דממה דקה, ובסופו – קול ענות מלחמה וזעקת שבר.