נתן אלתרמן בהתכנבות היסוד של ארץ ישראל השלימה" ב- 10.8.1967

פתיחת דבריו: 

מאחורי השיחה שעומדת להתקיים כאן, אינו עומד אלא הנושא שלשמו היא זומנה והחברים המזמינים. מי שקיבל פתק־הזמנה וראה את הנוסח "שאלות יסוד" הבין במה מדובר; ולא לשווא, שכן אני חושב ששאלה כזאת לא עמדה עדיין על הפרק בשום כתב הזמנה שנשלח לאיזה ויעוד או כנס יהודי מאז צאת ישראל בגולה עד היום הזה.

 

הנושא הוא: היות ארץ־ישראל בידי העם היהודי הריבוני בשעה זו, הנושא הוא: השלמתו של אחד המעגלים או המעגל העמוק והיסודי ביותר בתולדות ישראל ובהוויה היהודית; הנושא הוא – המחשתה של המשמעות והתכלית של קיום העם היהודי במשך מאות בשנים; משמעות שעמדה מאחורי התפילות, מאחורי החיים, המחשבות והמעשים מאז הפוגרומים. עלינו לדעת שזה הגיע עכשיו לנקודת גילוי והתגשמות. זו תחושה כוללת מאוד וביטוי כולל מאוד לדברים. אבל אני חושב שבהבדל ממצבים אחרים, שבהם אנו לפעמים מפליגים במופשטות יותר מדי, ומנותקים מפרטי המעשה, הרי פה במצב זה, מה שחסר לנו עכשיו, ומה שחסר לתודעת העם, היא דווקא תפיסת כלליותו של הדבר. אנו תופסים זאת יפה ומדברים על כך מבחינה מדינית, מבחינה כלכלית, מבחינת יחסי המעצמות. אבל תחושת הדבר בכללותו, היא אחת המשימות שלפי דעתי המתכנסים הערב צריכים לדון בה: כיצד להנחיל אותה הן לעם היהודי וכיצד להעביר אותה לתודעתו של העולם בדרכים מאד קונקרטיות, בדרכי דיבור וכתיבה בעיתונים המרכזיים בדרכי פגישות וגיוס סופרים יהודים בעולם, שיש להם הד רב.