יום חמישי. למעשה יום שישי השכם בבוקר: אחת אחרי חצות. אני מול המחשב בחדר העבודה שלי. כשחזרתי לפני כמה שעות מן החוף, נשמע מאחת הדירות לאורך שדרות בן גוריון קולה הצלול של אסתר עופרים שר את שירו של אלתרמן, "לילה לילה הרוח עוברת". התיישבתי על ספסל בשדרה כדי להאזין לקול הנפלא ולשיר הנפלא. להפתעתי, השיר הסתיים אחרי שלושת בתיו הראשונים. הבית הרביעי והאחרון לא הושמע, כאילו העצב שבו עמוק מדי ועדיף לוותר עליו.