| : |
|
נוצר ע"י על 27 מרץ 2024 09:38
שכחתי לציין את מקור הביטוי "בג המלך פת וילך". לקוח מספר דניאל:
הוַיְמַן֩ לָהֶ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֗וֹ מִפַּת־בַּ֤ג הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּמִיֵּ֣ין מִשְׁתָּ֔יו וּֽלְגַדְּלָ֖ם שָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ וּמִ֨קְצָתָ֔ם יַֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ ווַיְהִ֥י בָהֶ֖ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה דָּנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָֽה׃ |
| שם משתמש: |
|
|
|
| קוד אבטחה: |
|
|
|
| נושא: |
|
RE: חנה'לה התבלבלה |
|
| הודעה: |
|
|
|
|
|
|
| סקור נושא |  | |
רויצ׳ה
 |
| 14 אפר 2024 16:05 |
|
| תודה רבה על ההסבר 🙏 |
|
|
|
|
דוד גוטרזון - מנהל האתר
|
| 06 אפר 2024 06:38 |
|
| תודה רבה יוסי שהעשרת אותנו! |
|
|
|
|
דוד גוטרזון - מנהל האתר
|
| 06 אפר 2024 06:38 |
|
| תודה רבה יוסי שהעשרת אותנו! |
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 31 מרץ 2024 13:28 |
|
השיר חנה'לה התבלבלה התפרסם ב 18/12/1933 בחנוכה.
שאלות:
מה להריון בתולים ולחנוכה?
מדוע נבחר השם "חנה'לה"?
ולמה מכונה הרך הנולד "מנובל" על ידי הרבי?
מחר יחול האחד באפריל שהוא יום העיבור של ישוע הנוצרי. בדיוק תשעה חודשים עבריים אחר כך נולד ישוע ולכן חוגגים את חג המולד. בדיוק שמונה ימים אחר כך בראשון לינואר הייתה ברית המילה של ישוע ולכן חוגגים את "חג מילת ישוע" בתאריך זה.
ישוע נולד מאמו מרים: "לרוב מתייחסים אליה (כדי להבדילה מאחרות ששמן מרים) בתור מרים הבתולה (בלטינית: Maria Virgo, ביוונית: Παρθένος Μαρία), ולמעשה על פי המסורת הנוצרית (של רוב הזרמים) בתוליה היו נצחיים, אף במהלך ולאחר לידת בנה (ויקיפדיה).
לכן, אני מעלה כאן אפשרות, שאלתרמן בחר לפרסם את סיפור הריון ולידת הבתולים שבוע לפני חג המולד, קרי בחנוכה.
השם חנה'לה ולא מירה'לה נבחר לדעתי על מנת שלא להיות ברור ובוטה מדי. חנה (אנה) הוא שם אמה של מרים הבתולה וגם היא הרתה וילדה כשהיא בתולה: " במאה ה-4 ושוב במאה ה-15 החלה רווחת האמונה כי גם אנה (חנה) ילדה את מרים בלידת בתולין, וכי גם היא התעברה בידי רוח הקודש. (ויקיפדיה)
הרך הנולד נקרא על ידי הרבי "מנבל" (בכתיב חסר). היהדות האורתודוקסית שינתה את שמו של ישוע ליש"ו והתייחסה אליו באופן שלילי. בנוסף, כשישוע נולד הוא וודאי שגרם לביזיון לאביו "יוסף" ומתאים לביטוי מספר מיכה: "בן ינבל אב".
|
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 27 מרץ 2024 09:38 |
|
שכחתי לציין את מקור הביטוי "בג המלך פת וילך". לקוח מספר דניאל:
הוַיְמַן֩ לָהֶ֨ם הַמֶּ֜לֶךְ דְּבַר־י֣וֹם בְּיוֹמ֗וֹ מִפַּת־בַּ֤ג הַמֶּ֙לֶךְ֙ וּמִיֵּ֣ין מִשְׁתָּ֔יו וּֽלְגַדְּלָ֖ם שָׁנִ֣ים שָׁל֑וֹשׁ וּמִ֨קְצָתָ֔ם יַֽעַמְד֖וּ לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃ ווַיְהִ֥י בָהֶ֖ם מִבְּנֵ֣י יְהוּדָ֑ה דָּנִיֵּ֣אל חֲנַנְיָ֔ה מִֽישָׁאֵ֖ל וַעֲזַרְיָֽה׃ |
|
|
|
|
יוסי גלובינסקי
|
| 27 מרץ 2024 03:55 |
|
בפורים תשפ"ד זה, בו השמחה נמהלה בעצב, מצאתי את עצמי מעיין ב"פזמונות אלתרמן לפורים שנת תרצ"ג". עיני נישאו מהשיר "הוא והיא על הגג" שכינויו "מעפולה באנו הנה יחד" עם הביטוי האלמותי "את המן תלו על עץ גבוה, את ויזתא על עציץ..." אל השיר התאום שלו מבחינת הניגון הכליזמרי - "דבש וזפת" הידוע בכינויו "חנה'לה התבלבלה". האחרון התפרסם מאד והפך ברבות הימים לאחד משירי היסוד ל"שירי הקסטות" ואחר כך לזמר המזרחי כולו.
לטובת המתעניינים ואולי גם לטובת אלה שעוד יחקרו את השיר המקורי של חנה'לה שפורסם על ידי אלתרמן בנר שמיני של חנוכה תרצ"ד פחות משנה לאחר אותו פורים תרצ"ג – אפרט כאן שתי שגיאות דפוס בעלון "ניסים ונפלאות" בהוצאת "אץ קוצץ" בו פורסם השיר "דבש וזפת" או "חנה'לה". בגלל ששירי הקסטות היו "תורה שבעל פה" וגם בגלל אותן שגיאות דפוס שלא אפשרו שירה קולחת של השיר, נעשו בו במרוצת השנים שינויים רבים מהטקסט המקורי, זאת במקביל לעיבוד המנגינה מחסידית למזרחית.
שגיאת דפוס א' שלא מאפשרת לשיר את השיר במשקל ראוי:
במקום: "חנה'לה התבלבלה – / איך זה ככה ברית מילה / ואני עודי בתולה.
צריך להיות: "חנה'לה התבלבלה- / איך זה ככה ברית מילה / ואני עודני בתולה.
שגיאת דפוס ב' יותר משמעותית שבכלל לא מאפשרת לשיר כראוי:
במקום: "אז הרבי התעניין... / שניים אוחזים בבן / זה ענין קשה... / לכן נחכה עד שיגדל / אז אותו עצמו נשאל / איך זה באת מנובל ?!...
צריך להיות: "אז הרבי התעניין... / שניים אוחזים בבן / זה ענין קשה... לכן - / נחכה עד שיגדל / אז אותו עצמו נשאל / איך זה באת מנובל ?!...
ואוסיף עוד קצת לחלוחית מארון הספרים היהודי:
"היא אומרת שכולו שלי הוא / ואני אומר שלך!... / אז הרבי התעניין... / שניים אוחזים בבן /..."
המקור הוא כמובן המשנה המפורסמת בבבא מציעא:
" שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית,... ...זֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי וְזֶה אוֹמֵר כֻּלָּהּ שֶׁלִּי."
זמרי הקסטות שככל הנראה לא היו מודעים למשנה זו, שינו את הטקסט:
" היא אומרת שהוא לא שלי / ואני אומר שלך!..."
והעיקר והעיקר:
חוזרת על עצמה חריזה של "פרשת וילך" ו "המלך" וגם הקפדה יתרה על תאריכים, האחד של החתונה שחל לפני פרסום השיר והאחד של ברית המילה שאמור לחול שנה אחרי החתונה, אחריי פרסום השיר. הנה הציטטות:
החתונה:
"יום שישי תרצ"ג, פרשת וילך / חתונה הייתה בעיר / חנה'לה אמנם רצתה בן מלך / אך הסכימה לבן-גביר!"
ברית המילה שנה אחר כך:
"יום שישי תרצ"ד פרשת וילך / ברית מילה הייתה בעיר. / סעודה ניתנה כיד המלך / בן למזל טוב לגביר!..."
ובכן, תאריך החתונה אכן קיים בלוח העברי – כ"ד אלול תרצ"ג פרשת השבוע – "ניצבים וילך", שתי פרשיות קצרות שקוראים אותן במחובר. א ב ל - תאריך ברית המילה לא קיים! אין בכלל "פרשת וילך" בכל שנת תרצ"ד! ותאמינו או לא מי שדחק אותה משנת תרצ"ד לתחילת שנת תרצ"ה הוא "המלך" בכבודו ובעצמו!
להלן ההסבר בלשונו של ספר הפסיקה "הטור". "כשראש השנה חל ביום ב' או ג', ישנן שתי שבתות בין ראש השנה לסוכות. אז צריכים לחלק את פרשיות "ניצבים וילך" המחוברות כדי שיקראו את פרשת "וילך" בשנה שלאחר מכן בין ראש השנה ליום כיפור..." וסימן לדבר: "בג המלך פת וילך". הסבר לסימן: כש"המלך" שהוא ראש השנה, בו פותחים את התפילות באמירת "המלך" חל בימים בג (ב' או ג') "פת וילך" – פרשת "ניצבים וילך" המחוברת מתפצלת לשני מרכיביה כמו פתיתים ופרשת "וילך" נדחית לשנה הבאה.
אין ספק שלוח השנה תרצ"ד היה בידיו של אלתרמן בחנוכה תרצ"ד, כשכתב את השיר. הוא ידע שאנשים יסתקרנו לדעת באיזה תאריך הוא "צפה" שיחול ברית המילה לתינוק הבלתי אפשרי. הם יראו להנאתם שגם תאריך המילה הצפוי לא קיים! למביני דבר ניתן הרמז: "פרשת וילך" ו "המלך". ומי שלא יבין, כמו לדוגמה זמרי הקסטות, ישנה את "פרשת וילך" ל "פרשת ויאמר" שלמרבה האירוניה היא לא קיימת לא רק בתרצ"ד אלא בכלל אין פרשה כזו...
|
|
|
|
|
|
|
|
|