הפורום
הגב לנושא נושא: שמחה למועד
:
נוצר ע"י על 10 פבר 2011 10:55
שלום לכולם כולכם צודקים, רבותי המלומדים, לפחות לדעתי. וכמה הערות: 1) (לאביגיל) הרמז המובהק ביותר להחלמה (מיד אסתייג מהמילה הזאת) נמצא בבית הבא הממוען לחלי: " ובנפלך עייף, כושל וקרוע לב ובנשקך בבכי עיני והידיים ראית כי אבדתי. כי אני חרב. מוכה לאין השיב. אבל נושם עדיין" ובייחוד בשורות א + ד שבו. כוונתי היתה שהחלי הפסיד בקרב המתואר בשיר, וזה נאמר במפורש בשורה א לעיל. זה נרמז גם בשורה הפותחת את הפרק הבא: ".. גם לילה זה עבר ולא נמחה גבולי". אם כי אותה אפשר לפרש גם קצת אחרת. אבל אני מסכים שהמילה החלמה היתה קיצונית מדי. (להלן אציג גם אפשרות לפיה היא ממש שגוייה) "החלמה" יכולה להתאים רק לחוויה הפיסית של המשורר שהולידה את השיר. הוא לא צריך לגסוס ממש כדי לחוות את המתואר בשיר. אילו נדרשתי לפרשנות מלאה של השיר לא הייתי נוקט אותה. 2) אילו נדרשתי לפרשנות מלאה כאמור, הייתי מחפש בנקודות הקיצון הבאות: נקודה ראשונה (במבט לאחור): השיר מתכתב בבירור עם "שמחת עניים" זה בולט לעין ממבט ראשון קודם כל בשם השיר "שמחה למועד". זה קופץ לעין הקורא גם בפרק הפתיחה המקביל כמעט אחד לאחד לפתיחת "שמחת עניים", לרבות ההקבלה: איש מרוד ככלב = עני כמת, נוכחות מלאך המוות וכו'. גם המבנה של היצירה מזכיר קצת את שמחת עניים: פרק א' - פתיחה (מקביל לפתיחת שמחת עניים) פרק ב' - מונולוג של "האיש" (מקביל ל 7 פרקי שמחת עניים) פרק ג' - דבר האיש אל ה"את" (מקביל לשיר הסיום של שמחת עניים) נקודה שנייה (במבט לפנים): יש בשיר כמה ביטויים, מוטיבים ורעיונות המעלים על הדעת בתים, ואף פרקי שיר שלמים מ"חגיגת קיץ", שאפשר לראותם כהרחבה. נקודה שלישית: מספר שירים שכנים ב"עיר היונה" שיכולים להאיר את השינויים שחלו בהשקפת אלתרמן על השאלות הגדולות בהן הוא תמיד דן בשיריו. אנחנו כבר יודעים שאצל אלתרמן דמיון מובהק כזה איננו מקרי. הוא קורא לך מיד לחפש מהם ההבדלים. מדוע אלתרמן נדרש שוב לנושא השמחה. נקודות המבט הנ"ל בצירוף העובדה שבין פרסום "שמחת עניים" ל"שמחה למועד" חלפו למעלה מ 15 שנה צריכות לדעתי למקד את הפרשן בשאלה האם יש לאלתרמן משהו חדש לומר לנו בסוגיות בהן טיפל בשמחת עניים, ולעין הקורא שלי יש ויש. גם לעובדה שהחולה איננו מת יהיה תפקיד בניתוח כזה. 3) מי שרואה (כמוני למשל) תמיד את אלתרמן האקזיסטנציאליסט מציץ מחרכי שיריו, יכול להתחבר בקלות להערה של אביגיל (ונדמה לי שגם ערן רואה את זה כך) שהחולה אמנם לא מת אבל גם לא החלים. שהוא עדיין חולה ונאבק על חייו. הסיטואציה של "שמחה למועד" דומה להפליא לסיטואציה ביצירות אקזיסטנציאליסטיות מובהקות כגון: "הבחילה" של סארטר, "הגלגול", "המשפט", וכמעט כל יצירות קפקא בעצם, שם כידוע אין החלמה לעולם. בקיצור: יש הרבה על מה לעבוד
שם משתמש:
קוד אבטחה:
CAPTCHA image
הכנס את הקוד המוצג למעלה בתיבה למטה
נושא:
RE: שמחה למועד
הודעה:

שלח

בטל

תצוגה מקדימה
סקור נושא
Active Forums 4.1