האפרוח העשירי

מעשיית האפרוח העשירי, יצירתו הראשונה של אלתרמן לילדים שראתה אור בספר, יצאה לראשונה ב- 1943 בחוברת צנומה, בלוויית איורי חרט בשחור-לבן מאת אריה נבון (ב-2005, חזרה מעשיה מחורזת זו ונדפסה בלוויית איורי צבע מרהיבי עין מאת דני קרמן). החוברת מ-1943 הייתה לנעשה גירס מחודשת ומעודכנת של מעשייה מחורזת אחרת – בין תרצ"ג ובין תרצ"ד בא גד – שראתה אור כעשור קודם לכן במוסף לילדים של דבר, בעת הימלטותה של יהדות גרמניה ארצה. זו חודשה בהתאם לנסיקות החדשות ולהידרדרות המצב בארץ ובעולם. הנוסח מוקדם של בין תרצ"ג ובין תרצ"ד בא גד הסתיים באפילוג, שהושמט מן הנוסח המאוחר:
זֶה הַסּוֹף. בּסּוֹף יֻגַּד
שֶלַּבֵּן קֳרָא שֵׁם – גָּד
לָמָּה? יַעַן כִּי נוֹלַד
בֵּין תַּרְצַ"ג וּבֵין תַּרְצַ"ד

לפנינו סיפורה הבהול והמבוהל של "ביצה שלא נולדה" או ליתר דיוק, של ביצה שנזקקה לעזרת האב הביולוגי, או לעזרת האב שבשמים, כדי שתצא אל אוויר העולם ואל אורו. גיבורה האנטי הֶרואי הוא אפרוח קט, המקופל בקליפתו, וחש – ולא בלי צדק – שהוריו מולידיו שכחוהו בקרן חשכה. בבהלה הגובלת בהיסטֶריה, הוא מבקש בכל כוחו להעיר ולעורר, לפרוץ החוצה, להיחלץ מן הביצה ולהצטרף אל אחיו ואל בני דודיו האפרוחים המשתתפים בהכנות לקראת ראש השנה. אף שהוא מכה במקור וחובט בכנפיו בכל עוז, הוא אינו מצליח להבקיע דרך החוצה ולהחיש את קץ הבלהות. לבסוף באה לו הישועה והוא מצליח לצאת מן המֵצרים במועד (תרתי משמע). הוא יוצא אל אוויר העולם ואל אורו רגע לפני כניסת החג, ספק בעזרת אביו, ספק בעזרת האב שבשמיים. ברקע מהבהבת אפשרות נוספת, שגם אותה אין אלתרמן האגרונום פוסל על הסף: אפשר שאפרוחנו בקע מן הביצה משום שסוף סוף כָּשרה השעה, ותקופת הדגירה הגיעה לסיומה הטבעי.

קטע מתוך תיבת הזמרה חוזרת - על שירי הילדים של נתן אלתרמן / זיוה שמיר (הוצאת הקיבוץ המאוחד. 2005)